בשנים האחרונות גוברת בעולם המודעות לשמירה על בריאות. יותר ויותר צרכנים שואפים לקבל החלטות חכמות יותר, וגם חברות המזון מדגישות את היתרונות הבריאותיים של מוצריהן. אולם, בחירה בריאה לא באה לידי ביטוי רק בבחינת הערכים התזונתיים והמרכיבים, וחשוב גם לשים לב לתהליך שעבר המוצר עד שהגיע למדף הסופר. כשבוחרים מוצרי בשר לדוגמה, מתחזקת ההבנה שחשוב לבחור מוצרים שגודלו בתנאים טבעיים ככל הניתן, וללא שימוש באנטיביוטיקה ותרופות אחרות, אבל לא רבים יודעים ממה בדיוק נובע הצורך הזה.
מומחים מזהירים שככל שהשימוש באנטיביוטיקה ברחבי העולם יהיה רחב יותר, בקרב בעלי חיים ובני אדם כאחד, כך יגבר הסיכון שיתפתחו חיידקים עמידים שעלולים לגרום למחלות שקשה לטפל בהן. הבנה זה הובילה גם את ארגון הבריאות העולמי (WHO) לפרסם מסמך אזהרה שלפיו "יש הוכחות ברורות להשלכות שליליות על בריאות האדם, עקב התפתחות חיידקים עמידים הנובעים משימוש באנטיביוטיקה בחיות למאכל".
השינוי הגדול שנוצר בעקבות הפחתת השימוש באנטיביוטיקה
"בהערכה גסה, כ-70 אחוזים מהאנטיביוטיקה המיוצרת בעולם לא מופנים בכלל לרפואת האדם, אלא לטיפול בבעלי חיים", מסביר גלעד איילי, וטרינר המלווה את גידול העופות בחברת עוף טוב, "ולדעת רוב החוקרים, הטיפול הרב באנטיביוטיקה בתעשיית הבשר תורם להתפתחות עמידות מוגברת". לדבריו, לכולנו יש את האחריות לפעול, כל אחד בתחומו, להפחתת השימוש באנטיביוטיקה.
בעוד שלמטרה זו יש חשיבות חברתית כלל-עולמית, צמצום השימוש באנטיביוטיקה גם משפיע באופן ישיר על מי שרוכש בסופו של דבר את המוצרים. "על פי ה-CDC (המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן), כשבעלי חיים מטופלים באנטיביוטיקה, יש יותר סיכוי שהם יישאו חיידקים עמידים, ואז הצרכנים עלולים להיות חשופים אליהם בעצמם", אומר איילי.
בעולם כבר התגייסו ישראל עדיין מאחור
"האנטיביוטיקה משמשת לכמה מטרות מרכזיות בגידול הבשר לשיפור הביצועים, לזירוז הגידול, למניעת מחלות ולטיפול בהתפרצויות של מחלות בקרב חיות המשק", מסביר רמי אייזיק, מנהל חטיבת הגידול בחברת עוף טוב. עם זאת, לדבריו, השירות הווטרינרי עורך בדיקות שוטפות כדי לוודא ששאריות האנטיביוטיקה בבשר לא יגיעו בסופו של דבר למזון שאנחנו צורכים.
בארצות הברית, גידול תרנגולות פיטום ללא שימוש באנטיביוטיקה עמד ב-2015 על כ-14 אחוזים בלבד, נתון מרשים לעומת 3 אחוזים בלבד ב-2014. בשנת 2016 זינק נתון זה לכ-33 אחוזים. העלייה האדירה הזאת הגיעה, תאמינו או לא, בעקבות דרישה של רשתות המזון המהיר הגדולות, ובהן SUBWAY, מקדונלד'ס ו-KFC, שהבינו בעצמן את חשיבות ההתגייסות לצמצום תופעה זו. גם באיחוד האירופי הוחמר עוד ב-2006 האיסור על השימוש בזרזי גדילה אנטיביוטיים בתעשיית המזון. במדינות כמו הולנד ודנמרק קיים פיקוח קפדני במיוחד על השימוש באנטיביוטיקה.
גם בישראל מתחזקת ההבנה שיש להפסיק את השימוש בזרזי גדילה אנטיביוטיים, אולם טרם פורסמה הוראה רשמית בנושא. לכן קיימת חשיבות רבה להפעלת שיקול דעת גם מצד הצרכנים. יש לציין כי חברת "עוף טוב" מובילה מהלך של גידול עופות ללא אנטיביוטיקה וללא תוספת הורמונים.
אפשר גם אחרת
כיום ניתן בהחלט לגדל בעלי חיים למאכל גם ללא שימוש באנטיביוטיקה או הורמונים המזרזים את הגדילה. "אחת הדרכים לעשות זאת היא שיפור התנאים של בעלי החיים כדי למנוע מחלות", מספר אייזיק. "אנחנו מנסים להימנע מצפיפות גדולה ומקפידים על טמפרטורה נכונה ואוורור כנדרש. כך אנחנו מצמצמים את הסיכון להתפתחות זיהומים חיידקיים ומפחיתים את הצורך במתן תרופות אנטיביוטיות".
גלעד איילי, הווטרינר שמלווה את תהליך הגידול, מדגיש כי גם לצרכים אחרים בתהליך, המחייבים שימוש באנטיביוטיקה, אפשר למצוא מענה טבעי יותר. "אנחנו דוגלים בטיפול מניעתי על ידי חומרים צמחיים בעיקר, ומוצאים גם פתרונות תרופתיים שאינם כוללים שימוש באנטיביוטיקה. פתרונות אלו כוללים חיסונים ושמנים אתריים המשפרים את הבריאות הכללית של בעלי החיים".
עד שתפורסם בישראל הנחייה רשמית לאיסור השימוש בזרזי גדילה אנטיביוטיים בתעשיית הבשר, כבמקומות אחרים בעולם, חשוב שגם אנחנו הצרכנים נקבל החלטות פעילות ונבחר במוצרים עם חומרים טבעיים יותר, אשר יתרמו גם למאמץ הבינלאומי למלחמה בחיידקים העמידים, וגם לבריאות האישית שלנו.